ימים מעולים להשפעה

אתמול הייתי בסיור בוואדי קבוצה קטנה. משפחה סבתא, 2 בנות, 2 חתנים, 3 נכדות ונכד. מקסימים!!

הוואדי היה ריק בטח ביחס ליום שישי בצהריים ג'אנם מהשווארמה ניגש אלי בצד ולחש לי על האוזן "תביא אנשים. תגיד לאנשים לבוא"

מכיר אותו שנים. אף פעם הוא לא אמר כזה דבר.

בתקופה הזו, בהרבה מקומות עולות יוזמות שהמטרה שלהם היא לרפא את הכאב והמרחק שהתפרצו פתאום לתוך המרחבים המשותפים. מקומות בהם המושג "דו קיום" הוא במובן מסוים כמעט מעליב כי מדובר במשפחה, בקרבה אמתית, ברעות, בשותפות, באחווה, בשווים בין שווים, בגובה העיניים והלב. באהבה. אשכרה אהבה.

כל כך הרבה מאתנו נמצאים מחוץ למעגל האיבה ועדיין נוטים להיות מושפעים ממנו.

יש פחד באוויר. פחד מדבק. כזה שבא והולך ובא והולך ומתעתע.

אנשים מתקשרים ואומרים שהם ממש מצטערים, אבל בגלל המצב הביטחוני... ושנשמח להיפגש בימים יותר שפויים...

נראה כאילו שכל שם בערבית נהיה קשור איכשהו למצב הביטחוני.

זה רק מציף על פני השטח את התבניות הסמויות / גלויות האלו הדעות הקדומות והמנוונות שיושבות בעומק כזה או אחר אצל הרבה מאד מאתנו.

הימני הוא ככה והערבי הוא ככה והדתי הוא ככה והחרדי וההומו והאשכנזי והגבר והמכונאי והעו"ד והאישה והאישה של ו....

אפשר למלא דפים. כחול אשר על שפת הים. אנחנו שונים וכל כך מגוונים וכל כך בקלות נבהלים אחד מהשני.

אז באיזה עולם אנחנו רוצים לחיות? זו לא שאלה היפותטית. זו שאלה סופר מעשית.

הימים "השפויים" שכולנו מייחלים להם הם פועל ישיר של בחירות קטנות. קטנות אבל הרות גורל.

למה אנחנו מתאמים ואת מה אנחנו מקדמים? זה ממש לא תלוי במה דיווחו עכשיו בחדשות. זה תלוי באומץ לבחור, לקחת אחריות על התוצאה ולהבין את ההשלכה של זה על המציאות. על החיים.

אז אני מתמקד עכשיו במקום אחד קטן שאני אוהב מאד אני באמת אוהב את האנשים שם את מה שהמקום הזה מהווה.

וואדי ניסנאס. יהודים, נוצרים ומוסלמים, מקיימים שם רקמה אנושית מיוחדת הרבה מאד שנים. היא חשובה להם בהמון רמות והיא מהווה את הוכחת ההיתכנות שזה אפשרי לחיות יחד. יש עוד מלא מלא מלא מקומות כאלה בארץ!

השם של הוואדי השתרבב בימים האלו לחדשות באופן "שלילי ומרתיע" כמה פעמים יחד עם חיפה, עיר שעל החיבור שמתקיים בה בין העדות השונות אפשר לדבר ולהציג ולכתוב ולהסריט עוד ועוד. הוא אמיתי באמת אמיתי.

בואו לוואדי עכשיו, ותראו במו עינכם תרגישו את הלב הפתוח והרצון הטוב. לבוא לשם עכשיו, זה בטוח ושפוי וזה להגיד כן.

כן לחיים, לשפיות, לשלום, לתקווה, לחיזוק כוחות האור, למתן כוח לנו, לשפויים שכמונו, לבוחרים בטוב, בחיים, באמונה, בתקווה בלקיחת האחריות על החיים האלו רבאק!!!

מדובר בהצלת העתיד של כולנו. ממש. זה הזמן. עכשיו.

ואדי ניסנאס חיפה סיור אוכל סיור טעימות סיור קולינרי לא משנה איך נקרא לזה דוק יום קיום משותף עלי גפן

העיקר זה להשפיע על המציאות