חיפוש
  • raniamir

הדו קיום בחיפה הוא coexistence הלכה למעשה

עודכן ב: ספט 16


הזעתר של זיאד

למה coexistence מצלצל יותר נכון? התרגום בעברית אני מניח הוא – קיום משותף. אז למה באמת? אני עונה מהבטן, זו לא תשובה מלומדת אבל היא נובעת מהחוויה שלי בוואדי. יהודים, נוצרים, מוסלמים, בהאיים, יהודים משיחיים, אחמדים, דרוזים ובטח יש עוד תתי זרמים ופלגים שיכולים לחוות שונות מאד גדולה ושבמקומות אחרים בעולם מתקיים בניהם מתח נפיץ. בגלל זה ה- co סיבה נוספת היא שהמילה דו קיום עברה איזה שחיקה וטעינה שלילית משהו. היא כבר מכובסת ומשומשת ומשתמשים כל כך הרבה שכאשר אני שואל חברים בוואדי על דו קיום הם קצת מעווים את הפרצוף. פשוט חיים ביחד. סמיר, שכבר הזכרתי אותו בפוסט הקודם, איש באמת יקר, סיפר לנו השבוע שבבניין שלו יש שכן יהודי שיש לו רק בנות. בן אדם מבוגר. יום אחד הוא קרא לסמיר ואמר לו שכשיבוא יומו והוא יעבור מהעולם הזה, הוא רוצה שסמיר יגיד עליו קדיש. איך, ענה סמיר. אני נוצרי. איך אתה רוצה שאני אגיד קדיש עליך. אתה כמו בן בשבילי, ענה השכן. וככה אני רוצה. לדעתי זה אחד ועוד אחד שהם יותר משתיים עוקף דו. חוץ מזה בסיבובים בוואדי יש מפגשי גישור עולמות וקירוב לבבות. בין מוסלמים לנוצרים. ערבים. זה לפעמים מרחק גדול אפילו יותר מהמרחק בין יהודים לערבים. לא בין אלו שגרים בוואדי. שם באמת העדות מיטשטשות. זה בין כאלה שבאים מבחוץ. זה מעניין. בסיורים מתקיים גם גישור בין דתיים לחילוניים. בדרך כלל סביב נושא הכשרות כשיש קבוצה שיש בה גם וגם. הרצון הטוב עושה הכל כשהוא מגובה ברוח של המקום. כל כך קל ליצר פתרונות אם רק רוצים. בכל מקום בו מתקיים קיטוב בו מתקיימת נפרדות. רצון טוב, לב פתוח, סקרנות שבמציאת הדומה והמשותף, מייצרים גשרים של אהבה שמאפשרים להגיע פנימה. אין על זה. זה הדבר שאני הכי אוהב בסיורים האלה.

וזה לא שאני לא אוהב לאכול ולהריח ולטעום וללגום בסופו של דבר מדובר בסיור אוכל בוואדי ניסנאס, סיור טעימות, סיור קולינרי בחיפה או איך שלא נקרא לזה אבל לחיות דו קיום וליצור גישור עולמות וקירוב לבבות זה מה שאני הכי אוהב לעשות בחיים האלו. אני בורא לכולנו שנה של גשרים טובים בנינו לבין עצמנו לבין האחרי והאחרים פנימה והחוצה למעלה ולמטה. חיבוקים לכולנו.


10 צפיות

צרו קשר

רני אמיר

פרדס חנה​ הגפן 3

050-8801163

ramir1963@gmail.com